200 מילאירד שמשות בגלקסיה שלנו. אלפי מיליארדי גלקסיות....

...בחלל הידוע לנו. מתוכם פי עשר פלנטות ומתוכם לפחות עשרה אחוז פלנטות שיצרו חיים. בטוח שיש מיליוני תרבויות על שהצליחו לעבור את מחסום המרחב-זמן ומגיעים לכל מקום ולכל זמן. אין זכר להם כאן. לפחות לא באופן מוסכם וגלוי. יש אגדות, סיפורים, מהטלות ובדיחות ואף הרבה אימה, אבל אין אמת ידוע לכל. הם נסתרים ונעלמים. למה . האם אין ולו אפילו אחת שכן מגיע לכאן, אולי נוכחת כאן ואף מתגלה . האם זה אומר שאין ? האם לא ניתן לעבור את מחסום המרחב והזמן ? האם אנחנו טועים ? המסקנה היחידה שיכולה להיות סבירה שיש אותם, הם בכל מקום, ובכל זמן. הם לא מתגלים כי פשוט מישהו דואג שלא יתגלו. היתכן שאנחנו, בני האדם וכל החיים הם תוצר שקשור אליהם ? האם אנחנו מערכת אחת שמגינה על זרועות שלה עצמה ? כן נראה  לי שכן. נראה לי שאנחנו וכל החיים הידועים לנו הוא תוצר של משהו ותיק יותר וקדום שמעבר לזמן ולמרחב הידוע לנו. אחרת, הנעלמות הזאת שלהם מצד אחד ומצד שני רואים יקום שחייב ליצור אותם, המסקנה היא שיש משהו מאורגן ומסודר ששומר עלינו מפני אלפי כאלו שכן יכולים להגיע ולהתגלות. יש משהו שחושב אותנו למעין שמורת טבע "שאסור להאכיל את החיות" שבה, כלומר, אסור להתגלות ולהודיע לנו שאכן יש הרבה שכן עברו את מחסום החלל ואף נעים בזמן. יש משהו מאוד מפותח שעושה אותנו למעין מקום בודד ומבודד ביקום אינסופי שאנחנו למדים ממנו יותר ויותר שהוא הרבה יותר מסתם חלל ריק וענק. יש משהו שמעבר ויש הרבה מאוד. האגדות קמות לתחיה. אולי יבוא יום וחלקן יהיו מציאות. זה משהו שחיה פשוטה משמורת טבע כמו שלנו לא יכולה לראות או להבין בעצמה. יש משהו שיכול לעזור לנו להבין ולגלות. יתכן וזה קשור לסיפורי הדתות, אולם כולן נוצרו וטופחו כדי לשלוט בנו. יתכן והדתות הם ביטוי לאותו מחסום או מגן עלינו מפני האמת. אולי כי בכלל האמת פשוט גדולה עלינו ? סביר שכן. לא יתכן שהיקום שאנחנו רואים עד כמה עשיר וגדול הוא, לא היה יוצר מערכת של תרבויות-על שמגנות על הביצים שלה: ואחת מהן הוא כדור הארץ...

מוצר על לעומת מוצר נחות

מוצרי על אלו מוצרים שמהווים עיקר ההוצעה הכספית שלנו: דיור, רכב, בריאות, חינוך, שליטה בעסק/בעבודה. אלו מוצרים שהתחרות עליהם היא תמיד מאוד גובה והם התוצרים של משאבי הטבע האיטיים להתחדשות. לעומתם מוצר נחות, אלו מוצרים שההוצעה עליהם אינה מהותית עבורנו, כגון חוויות בידור, אינטרנט, מזון, ביגוד וכו'. מוצרים אלו מהירים להתחדשות ובהם ההיצע תמיד גדול מהביקוש. מוצרי על יוצרים את מסגרת התרבות שלנו והאופי של התפיסה הכלכלית שלנו, הם גם יוצרים מגבלות להיצע של עצמם, לדוגמא בנייה במהותה נשארת יקרה ולוקחת הרבה זמן כי המדע אינו יודע כיצד להופכו למוצר נחות. מזון כאשר הוא נהפך למוצר על פירוש הדבר שיש כלכלה שאינה מאפשרת קיום לחבריה, ואם בריאות נהיה מוצר נחות, פירוש הדבר שיש זמינות זולה של שירותי בריאות מה שמבטיח חיים יותר מאושרים לחברי הכלכלה.
בניית בתים כיום נחשב כמוצר העל העליון וכמעט ואין דרך מוכרת כיצד להופכו למוצר נחות כדי לאפשר כלכלה עם שביעות רצון נאותה מהדיור.

המעבר של הדיור ממוצר על למוצר נחות מתרחש כאשר טכנולוגיות בניה חדשות מיושמות.
שלבי הבניה השונים ואופי ביצועם משנים לחלוטין את מעמדו של מוצר העל.

גם אם יהיה היצע אדיר של קרקע ויבנו הרבה מאוד דיור, עדיין מעמדו של הדיור יהיה מוצר על כי הוא תלוי בחובות הון רבים שמצידם מקיימים את הכלכלה ברובה.

מציאת שיטות בניה אוטומטיות, עם מספר מצומצם של פעולות יהפוך את הדיור למוצר נחות, כפי שבעצם הציבור דורש. דיור כמוצר שכל אחד יכול לרכוש בכל מצב כלכלי שהוא.

אחת השיטות לבניה מיוחדת זאת הוא בעזרת מכונות "הדפסה" ענקיות שיוצקות שכבה-שכבה של חומר מתאים המתיבש בעזרת קרינת אור מיוחד וכך ליצור במהלך אחיד ואחד את כל מרכיבי הבניין, כולל צנרת, דלתות, חלונות, ריצוף ואף רהיטים. השיטה הזאת כבר קיימת במדפסות התלת-מימדיות שיכולות ליצור מוצרים תלת-מימדיים. פיתוח "מדפסות בניין" ישאיר מספר מועט של שלבי בניה ומרכיבים מעורבים וכך יוזיל את הדיור ממוצר על עליון למוצר נחות רגיל וזמין. דיור זמין וזול יפתח חזית נוספת של שוק תחרותי וישכלל אותו לרמות של שווקי המזון והתקשורת.

מיזם מדפסות מבנים כבר נחקרות באוניברסיטאות ידועות בעולם, ותוך זמן קצר ייושמו בשטח בבניה אמיתית ומהירה: בית ביום אחד, או בניין בכמה שבועות...

בהצלחה !

זכותו של אדם להיות מאושר

זכותו של אדם להתעשר ולהיות עשיר ושבע רצון ומאושר.
אך גם זכותו של אדם לא להיות עני, לא חסר בית, לא מסכן ולא חולה.
הטענה של מצדדי השוק החופשי הקלאסי היא שזה טבע החברה וטבעי הדבר שיהיו עניים ומסכנים ולא ניתן להמנע מכך, לכן אם בכל מקרה יהיו מסכנים, אז לפחות נעשה שיהיו מעט עשירים שבי רצון. זה הבסיס האידיאולוגי של אנשים שנחת רוחם היא מקפיטליזם קלאסי: "אם במילא לא ניתן להימנע מכך, אז זאת בעיה של המסכנים ושיגידו תודה על המעט שיש להם, ניתן להם את המעט שבמעט ושיתחרו עד זוב דם על הפרורים שנזרוק להם כדי שלא יפריעו לנו להמשיך להיות עשירים ושולטים". זאת אידיאולוגיה של אנשים שרואים את החברה כזירה של מאבק והישרדות: "אם אני לא יבלע אותו, אז הוא יבלע אותי, לכן אטרוף ואשתלט ואתמוך באלו שיאפשרו לי לעשות זאת ובתמורה לכך אתמוך בשיטה שמאפשרת זאת...". זה נשמע רע, מרושע ואכזרי, ואכן לדעתי כאן שורש הבעיה.

עצם התפיסה שלנו כיצד להתקיים במציאות הכלכלית יוצרת את העוני וחסרי הבתים והמסכנים.
כדי לשנות את התפיסה צריך ליצור חוקי משחק שמנטרלים את תפיסת "ההישרדות" הקיימת כיום בכלכלה של ישראל: בעזרת עקרון ה-"הבטחון הכלכלי".

צריך לקבוע "סל בטחון כלכלי" של מוצרי יסוד לקיום נאות ומכובד, ולפקח על ההיצע והביקוש של סל זה בעזרת מערכת המשפט. מי שיפר או לא יפעל לשמירה על עקרון זה יהיה בר ענישה.

פשוט: בכח החוק והמשפט נקבע מציאות כלכלית של "קיום נאות" ולא "הישרדות מטורפת".

אם השוק מאותת על מחסור, יש לאפשר יצור/יבוא כדי שלא יהיה מחסור.

היו איתותים של מחסור, ואלו ששולטים, נשארו לאחוז בתפיסה המיושנת.

הם לא ישנו את תפיסתם, הם רגילים לחשוב ולחיות כך. לכן, צריך להחליף אותם מהר בכאלו שמבינים את המציאות בצורה החדשה: כלכלה סוציו-קפיטליסטית עם אחריות חברתית בכל שכבות החברה. כאלו שלא חושבים על "הישרדות מטורפת" אלה חושבים על "קיום נאות" לכל אחד באשר הוא.
זה הכל עניין של תפיסה וחשיבה = חינוך.

כוחה של אהבה

אהבה, כשמע כן היא, אה-ב-הה, ההסכמה לעונג: אה=הסכמה, הה=העונג, ב=בתוך/מתוך.
האהבה היא העונג מכל דבר, מחברה, מאשה, מתשומת לב ובכלל טוב מכל סוג שהוא שיש בכל.
מאחר וניתן לראות את הצד החיובי בכל דבר ובכל מקום, האהבה היא נצחית והיא נמצאת בכל מקום.
מאחר וזה משהו נצחי ונמצא בכל מקום, וזה הצד הטוב שבכל דבר, מעצם מהותו, זה המקור לאותו דבר.
לאהבה יש הרבה פנים ולמעשה אינסוף צורות ואפשרויות. לכן, כאשר אנחנו מנסים לקבל אהבה, אנחנו למעשה מנסים לקבל את היחס הטוב לגופנו, נפשנו, נשמתנו ורוחנו ולכל התוצרים שלנו...
לתת אהבה פירושו לעשות טוב ברמה שהיא רב-מימדית, ברמה שיוצרת תחושה של "ההה" בצד השני.
אם אשה שמצאנו עושה לנו את תחושה של "הההה..." מצאנו אהבה...

הזוהר של המראה

מראה זוהר וחי הוא חלק מטווח אינסופי של אפשרויות מראה החיים. גם אם כולם חשוכים וכבויים, ונראים כמסכנים או זקני בית אבות גריאטרי, זה לא האדם או בעיה בדת או ברגש, זה המודעות לטווח היותר חשוך של החיים. כנגד חושך זה שגם מעורר פחדים ומחשבות לא נעימות, קמו ונפלו תרבויות של דתות וכתות, כמו כת האיסיים שחיו ונלחמו בתוך מציאות פרטית של מאבק בים אני האור והחושך, או אנשי הדת היהודית בימי הקדם שניסו "להיפטר" מטומאת המת, או הנצרות שמאירה בזוהר חי בעזרת דרכי הדת שלהם.
לעיתים סתם שמחה או איכלה פשוטה מחזירה את האדם לטווח הזוהר החי של החיים סביבו.
גם עניים וחסרי כל או נרדפים שחיים בחושך, יכולים למצא את הזוהר, או בדרך הרוחנית של הסכמה לעושר של זולתם או בדרך של חי גבורה חסרי פשרות...המאבק של המוני עניים במהפכות שלטון וכו'.
הכל סובב סביב תופעת טבע טבעית ופשוטה שעדיין המדע אינו מבין לעומק, הטבע של זוהר החים שיש לו גוונים משתנים, כאשר לדעתי הגוון המתאים והיפה ביותר הוא הגוון של אור הנר או אש העצים, זה זוהר שניתן להתרגל לחיות בו ורבות הדתות שמתחזקות גוון זה תחת ההגדרה של "ברכה"...
הרבה גוונים, טבע רב תחומי עמוק, ולא מה לפחד מכל מיני סוגי זוהרים, חיוורים ואף המזדקנים בבת אחת..
אין לפחד.

האלים הידועים והבלתי ידועים

פנטזיה או מדע בדיוני יכולים לאפשר מרווח רחב של אפשרויות ליצירת מציאות "דמיונית" כלשהי.
אחת מהן הוא עולם האלים והאלות הקדמוניים.
בדתות רבות קימים מקור לכל מיני רבדים של קיום והתהוות המציאות על ידי יחוס לישות עליונה בעלת כוחות על-אנושיים וקיום בעולם שמעבר לטבע ולמדע. במשך השנים נבנו ונקראו אלים רבים שסנגדו כאלים שיש לבקש מהם כדי לקבל מהם, חלקם אף בהקרה שהם אינם המקור הראשוני למה שנדרש.
בדתות המונותאיסטיות אלו נקראים מלאכים או כוחות האל והם כמו ישויות שונות כמו אלים שאחראים לתחום מסויים מהמציאות, אופיים אנושי ואף התנהגותם אנושית, מה שמקנה בטחון כאשר "פונים" אליהם ומנסים ליצור מערכת יחסית "דמיונית" איתם. כשלב ראשון בטוח יהיה להתבחר לתובנה שיש תודעה אחת ויחידה שיוצרת כל והיא הכל., טבעה אהבה אמיתית ורצון רק לטוב כפי שכל אחד והכל רוצים בהרמוניה וכל טוב. מתודעה זאת, או במסגרתה נוכל להבין שיש אינסוף אלים ואלות, כי יש אינסוף אפשרויות לתובנות.
לכן אפנטיון של אלים ואלות יהיה יותר כמו בניית מתחם של מכלול תקשורת עם קבוצה שטובה לנו וברצוננו להיות איתה בדרכים שאנחנו נגדיר ונשלוט.
1. אלי האהבה והכיף:
יצורים אנושיים במימד כלשהו שכולו טבע ומקדשי אהבה ועינוגים בטעם טוב ובסגנון איכותי ביותר:
נקרא להם: אהובות ואהובים.
2. שומרים ושומרות: גדולים, משרים בטחון, ומבינים נכון תמיד.
3. מתרגמים: מחברים הת התודעה שלנו עםפ העולם של המעבר.
4. יוצרי מציאות: לפי כל דבר שרוצים, הם מנסים ליצור ולרוב מצליחים: כסף, הצלחה, בריאות, חברה, משפחה, כח צבאי, חכמה, חברותחיות, נצחונות, היכרויות, חוויות, הרגעה, שמחה, הארה, טבע, חיות טבע, מערכות יחסים בעבודה, עסקים ומוצרים שעושים טוב. הם רבים ולכן נקרא לכל אחד/ת לפי שם הדבר שאנחנו רוצים שיווצר במציאות, למשל: יאכטה והרבה מאוד כסף נקרא להם: אל היאכטות, אלת העושר. וכו'. דמות שלהם נוחה להיות אנוש ברמת על, כלומר כמו מלאך עם כנפיים רק יותר חופשי ועצמאי וטוב.
5. אלים לאלים: אלו הם תודעות/ישויות על שברמת תודעה מעבר לאלים והאלות והם עושים שהאלים והאלות יתנהגו טוב אלינו ויצליחו בכלל להיות אתנו לטובה. השמות שלהם יכולים להיות: אל עליון, או האלה הגבוהה או הגדולה, או אלי האלים. כל אחד יכול להיות בדמות אנוש על, זוהר או סתם אדם, לרוב הם שקולים ונעימים ורציניים ותמיד ניתן לסמוף עליהם.
פנתיון אלים פרטי שבתוך מסגרת של האל האחד שהוא הכל והכל הוא מחזיר אותנו לימי קדם בהם האמינו
במלאכים ואף סגדו להם. ריבוי המלאכים הגיע עד למאות סוגים, וזה היה פנתאון שהומצא והוסכם על ידי קובץ מאמינים, לרוב אנשי סוד וסודות עם הילה של מיסטיקה תמיד סביבם, מה שפרסם את הפנתאון וגרם להרבה מאמינים להאמין במבחר שלהם...
אצלי המחבר הוא כפי שכתבתי, אולם אני לרוב נותן לאל האחד שמעל לכולם ושהמקור לכל, לקבוע ישירות את הכל. כנראה אני מונוטאיסט אמיתי...

הפיזיקה בעיני

תאוריות רבות נכתבו וגובשו כדי להסביר את מבנה היקום וחלקי היסוד שבו. אחת מהן מצא חן בעיני יותר מהשאר, זאת תאוריית המיתרים של היקומים הרב-מימדיים. לפי תיאוריה זאת, היקום וכל החלקים שלו עשויים מתודעה טהורה שזורמת ויוצרת מערבולות של אור מעבר לזמן. מערבולות אלו מכונים חורים שחורים ולבנים על שם האור שנכנס ויוצא, האור הזה יוצר זמן ואת כל חלקיקי החומר, כלל חלקיקים שהפוכים לזמן ולחומר, מה שרק הדמיון יכול להבין, כי הסברים מתמטיים של חלקיקים אלו נשארו עדיין בגדר רעיונות עם רמזים בלבד. הפיזיקה תלויה ביכולת שלנו להסביר את היקום באופן מובן והגיוני בעזרת המתמטיקה שאמורה להיות תמיד נכונה. אולם, יש כאן משהו מיוחד. התודעה היא מעבר למתמטיקה וכוללת בתוכה גם מצבים שאינם משוואות נכונות, כלומר, הפיזיקה הקוואנטית נוגעת במתפיזיקה ובנסיון להבין או לתאר מציאות שהיא לא ניתנת להסבר מתמטי, יתכן הסבר רגשי, מוזיקלי, אהבתי, רומנטי, הרפתקני ואף דמיוני לחלוטין. מצב זה שבו הגבול בין המובן והנתפס לבין הבלתי נתפס ברור ונראה, יוצר תגובות שונות מאנשים שונים. זאת הסיבה, לדעתי, שחוקרים שונים מגלים חלקיקים שונים. התצפית יוצרת מציאות וזאת תוצר של הצופה ואופיו. כאן הפיזיקה היא כבר "אומנות יצירת המציאות", מה שבימי קדם נקרא קסם...
הפיזיקאים הקדומים רצו להבין את המציאות ולשלוט בה, מסיבות רבות. הפיזיקאים של העתיד ינסו ליצור חלקיקים שאינם קיימים ולייצר מהם חומרים ויסודות שאינם ידועים, להמציא מציאות חדשה.
מה שמעניין הוא שאותם פיזיקאים בעתיד למעשה יעשו מה שניסו לעשות הקדמונים: לעשות ידוע מהבלתי ידוע. יש טכניקה נחמדה לעשות זאת גם אם אנחנו לא פיזקאים או קוסמים מדופלמים:
פשוט נקרא לבלתי ידוע בשם "חושך" ולידוע נקרא "אור", אז נוצרת תפיסה שהיא על גבול הדתות: המציאות הדואלית: היקום שמחולק לשני חלקים הפוכים זה לזה. תצורה זאת היא המצאה אנושית, ליקום אין שני קצוות בלבד, הוא עם אינסוף קצוות והיבטים, כמו אוקינוס וים גדול עם הרבה זרמים ושכבות. בכל סמל שנבחר להשתמש כדי להבין את היקום, תהיה תוצאה של מה שאנחנו מבינים מהסמל ולא משהו שבאמת נוצר מהסמל. כלומר, התודעה עצמה ששונה מאדם לאדם יוצרת מציאות שונה לכל אדם ואדם. גם אם יהיו באותה אמונה ותחת אותו הסמל ותחת אותו קיטוב (אור וחושך). זאת הסיבה
שהיקום מאוד מעניין ומסקרן: יש בו הכל ומעבר להכל...
הכל יכול להיות, ונקווה שיהיה רק לטובה !