יזם קלאסי: "אם במילא לא ניתן להימנע מכך, אז זאת בעיה של המסכנים ושיגידו תודה על המעט שיש להם, ניתן להם את המעט שבמעט ושיתחרו עד זוב דם על הפרורים שנזרוק להם כדי שלא יפריעו לנו להמשיך להיות עשירים ושולטים". זאת אידיאולוגיה של אנשים שרואים את החברה כזירה של מאבק והישרדות: "אם אני לא יבלע אותו, אז הוא יבלע אותי, לכן אטרוף ואשתלט ואתמוך באלו שיאפשרו לי לעשות זאת ובתמורה לכך אתמוך בשיטה שמאפשרת זאת...". זה נשמע רע, מרושע ואכזרי, ואכן לדעתי כאן שורש הבעיה.
עצם התפיסה שלנו כיצד להתקיים במציאות הכלכלית יוצרת את העוני וחסרי הבתים והמסכנים.
כדי לשנות את התפיסה צריך ליצור חוקי משחק שמנטרלים את תפיסת "ההישרדות" הקיימת כיום בכלכלה של ישראל: בעזרת עקרון ה-"הבטחון הכלכלי".
צריך לקבוע "סל בטחון כלכלי" של מוצרי יסוד לקיום נאות ומכובד, ולפקח על ההיצע והביקוש של סל זה בעזרת מערכת המשפט. מי שיפר או לא יפעל לשמירה על עקרון זה יהיה בר ענישה.
פשוט: בכח החוק והמשפט נקבע מציאות כלכלית של "קיום נאות" ולא "הישרדות מטורפת".
אם השוק מאותת על מחסור, יש לאפשר יצור/יבוא כדי שלא יהיה מחסור.
היו איתותים של מחסור, ואלו ששולטים, נשארו לאחוז בתפיסה המיושנת.
הם לא ישנו את תפיסתם, הם רגילים לחשוב ולחיות כך. לכן, צריך להחליף אותם מהר בכאלו שמבינים את המציאות בצורה החדשה: כלכלה סוציו-קפיטליסטית עם אחריות חברתית בכל שכבות החברה. כאלו שלא חושבים על "הישרדות מטורפת" אלה חושבים על "קיום נאות" לכל אחד באשר הוא.
זה הכל עניין של תפיסה וחשיבה = חינוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה