יום שלישי, 9 באוגוסט 2011

מוצר על לעומת מוצר נחות

מוצרי על אלו מוצרים שמהווים עיקר ההוצעה הכספית שלנו: דיור, רכב, בריאות, חינוך, שליטה בעסק/בעבודה. אלו מוצרים שהתחרות עליהם היא תמיד מאוד גובה והם התוצרים של משאבי הטבע האיטיים להתחדשות. לעומתם מוצר נחות, אלו מוצרים שההוצעה עליהם אינה מהותית עבורנו, כגון חוויות בידור, אינטרנט, מזון, ביגוד וכו'. מוצרים אלו מהירים להתחדשות ובהם ההיצע תמיד גדול מהביקוש. מוצרי על יוצרים את מסגרת התרבות שלנו והאופי של התפיסה הכלכלית שלנו, הם גם יוצרים מגבלות להיצע של עצמם, לדוגמא בנייה במהותה נשארת יקרה ולוקחת הרבה זמן כי המדע אינו יודע כיצד להופכו למוצר נחות. מזון כאשר הוא נהפך למוצר על פירוש הדבר שיש כלכלה שאינה מאפשרת קיום לחבריה, ואם בריאות נהיה מוצר נחות, פירוש הדבר שיש זמינות זולה של שירותי בריאות מה שמבטיח חיים יותר מאושרים לחברי הכלכלה.
בניית בתים כיום נחשב כמוצר העל העליון וכמעט ואין דרך מוכרת כיצד להופכו למוצר נחות כדי לאפשר כלכלה עם שביעות רצון נאותה מהדיור.

המעבר של הדיור ממוצר על למוצר נחות מתרחש כאשר טכנולוגיות בניה חדשות מיושמות.
שלבי הבניה השונים ואופי ביצועם משנים לחלוטין את מעמדו של מוצר העל.

גם אם יהיה היצע אדיר של קרקע ויבנו הרבה מאוד דיור, עדיין מעמדו של הדיור יהיה מוצר על כי הוא תלוי בחובות הון רבים שמצידם מקיימים את הכלכלה ברובה.

מציאת שיטות בניה אוטומטיות, עם מספר מצומצם של פעולות יהפוך את הדיור למוצר נחות, כפי שבעצם הציבור דורש. דיור כמוצר שכל אחד יכול לרכוש בכל מצב כלכלי שהוא.

אחת השיטות לבניה מיוחדת זאת הוא בעזרת מכונות "הדפסה" ענקיות שיוצקות שכבה-שכבה של חומר מתאים המתיבש בעזרת קרינת אור מיוחד וכך ליצור במהלך אחיד ואחד את כל מרכיבי הבניין, כולל צנרת, דלתות, חלונות, ריצוף ואף רהיטים. השיטה הזאת כבר קיימת במדפסות התלת-מימדיות שיכולות ליצור מוצרים תלת-מימדיים. פיתוח "מדפסות בניין" ישאיר מספר מועט של שלבי בניה ומרכיבים מעורבים וכך יוזיל את הדיור ממוצר על עליון למוצר נחות רגיל וזמין. דיור זמין וזול יפתח חזית נוספת של שוק תחרותי וישכלל אותו לרמות של שווקי המזון והתקשורת.

מיזם מדפסות מבנים כבר נחקרות באוניברסיטאות ידועות בעולם, ותוך זמן קצר ייושמו בשטח בבניה אמיתית ומהירה: בית ביום אחד, או בניין בכמה שבועות...

בהצלחה !

יום שלישי, 2 באוגוסט 2011

זכותו של אדם להיות מאושר

זכותו של אדם להתעשר ולהיות עשיר ושבע רצון ומאושר.
אך גם זכותו של אדם לא להיות עני, לא חסר בית, לא מסכן ולא חולה.
הטענה של מצדדי השוק החופשי הקלאסי היא שזה טבע החברה וטבעי הדבר שיהיו עניים ומסכנים ולא ניתן להמנע מכך, לכן אם בכל מקרה יהיו מסכנים, אז לפחות נעשה שיהיו מעט עשירים שבי רצון. זה הבסיס האידיאולוגי של אנשים שנחת רוחם היא מקפיטליזם קלאסי: "אם במילא לא ניתן להימנע מכך, אז זאת בעיה של המסכנים ושיגידו תודה על המעט שיש להם, ניתן להם את המעט שבמעט ושיתחרו עד זוב דם על הפרורים שנזרוק להם כדי שלא יפריעו לנו להמשיך להיות עשירים ושולטים". זאת אידיאולוגיה של אנשים שרואים את החברה כזירה של מאבק והישרדות: "אם אני לא יבלע אותו, אז הוא יבלע אותי, לכן אטרוף ואשתלט ואתמוך באלו שיאפשרו לי לעשות זאת ובתמורה לכך אתמוך בשיטה שמאפשרת זאת...". זה נשמע רע, מרושע ואכזרי, ואכן לדעתי כאן שורש הבעיה.

עצם התפיסה שלנו כיצד להתקיים במציאות הכלכלית יוצרת את העוני וחסרי הבתים והמסכנים.
כדי לשנות את התפיסה צריך ליצור חוקי משחק שמנטרלים את תפיסת "ההישרדות" הקיימת כיום בכלכלה של ישראל: בעזרת עקרון ה-"הבטחון הכלכלי".

צריך לקבוע "סל בטחון כלכלי" של מוצרי יסוד לקיום נאות ומכובד, ולפקח על ההיצע והביקוש של סל זה בעזרת מערכת המשפט. מי שיפר או לא יפעל לשמירה על עקרון זה יהיה בר ענישה.

פשוט: בכח החוק והמשפט נקבע מציאות כלכלית של "קיום נאות" ולא "הישרדות מטורפת".

אם השוק מאותת על מחסור, יש לאפשר יצור/יבוא כדי שלא יהיה מחסור.

היו איתותים של מחסור, ואלו ששולטים, נשארו לאחוז בתפיסה המיושנת.

הם לא ישנו את תפיסתם, הם רגילים לחשוב ולחיות כך. לכן, צריך להחליף אותם מהר בכאלו שמבינים את המציאות בצורה החדשה: כלכלה סוציו-קפיטליסטית עם אחריות חברתית בכל שכבות החברה. כאלו שלא חושבים על "הישרדות מטורפת" אלה חושבים על "קיום נאות" לכל אחד באשר הוא.
זה הכל עניין של תפיסה וחשיבה = חינוך.